וויסקי מעושן וכיכרות שוקולד

40 תגובות עד כה ↓

• 1 אודיסאוס // 14 ינואר, 2007 בשעה 9:07

  שוקולד זה טוב

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 14th, 2007 19:52:

  
  נכון. וגם קפה (טבק קצת פחות), אז תפסיק להתנהג כמוני ותכתוב לעתים יותר קרובות.

  [Reply]

  מאת אודיסאוס בתאריך ינואר 21st, 2007 10:48:

  
  כשפתחתי את הבלוג הייתי בטוח שאכתוב מדי יום.
  תיכף אני בדיוטי פרי, בטח אני אחזור עם נושא לכתיבה.

  [Reply]

• 2 העטלף המעופף // 14 ינואר, 2007 בשעה 16:48

  בלוויני 17? אני מכיר ואוהב את ה-10 וה-12, אני יודע שיש גם 15 (סינגל בארל) ו-21, אבל על ה-17 מעולם לא שמעתי וגם באתר שלהם לא ראיתי איזכור לכזה דבר.

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 14th, 2007 21:16:

  Balvenie 17 הוא הוצאה מיוחדת של בלוויני. אחרי כ-17 שנות יישון רגיל נוספו לו ארבעה חודשים של יישון בחביות חדשות, וזה מוסיף לו טוויסט מיוחד. וויסקי נהדר. http://www.royalmilewhiskies.com//images/products/0010000028140_xl.jpg">הנה תמונה של הבקבוק.
   
  נ.ב.
  הצחקת אותי לאללה עם פוסט הרפתקאות רוטב העגבניות. תרשה לי להוסיף עצה משלי לעצות שכבר קיבלת: במקום לטגן את הבצל, תאדה אותו בחמאה. זה אומר מעט חמאה, הרבה בצל, אש קטנה ומכסה סיר סגור. הבישול הרבה יותר איטי, הבצל נהיה שקוף במקום להזהיב והכל מקבל טעם נפלא של חמאה למרות שאין הרבה ממנה. זה גם נותן לך יותר זמן לחשוב על המהלך הבא, כדי שלא יקרו תאונות.  עוד שני דברים: 1) אם הפטריות מקופסה, הייתי מוותרת עליהן לגמרי. 2) עגבניות קלופות מקופסת שימורים הן חמוצות מאוד. אם אין ברירה אלא להשתמש בהן, עדיף לשלב עם רסק עגבניות וזה פחות נורא (יש שיגידו שזה עוד יותר גרוע ). בהצלחה בפעם הבאה…

  [Reply]

  מאת העטלף המעופף בתאריך ינואר 14th, 2007 21:22:

  נשמע מעניין, ה-12 הוא הוויסקי החביב עליי עד היום אם כי אני חייב לציין שעד היום לא יצא לי לטעום אף וויסקי "זקן" יותר מ-15 שנה מטעמים תקציביים, זה בהחלט צריכה להיות חוויה.
   
  לגבי פוסט הפסטה, רשמתי לעצמי את המלצתך, באופן מפתיע מעט יש לי חמאה באמתחתי ואפילו לא עלה בדעתי להשתמש בה כחלק מרוטב ה-"בוא נזרוק כל מה שיש לי בהישג יד לתוך מחבת עמוקה ונראה מה קורה" המסורתי והחגיגי שלי. לגבי הפטריות, השתמשתי בהן אך ורק בתור נישנוש בזמן שחיגיתי שהרוטב יצטמצם קצת (כלומר, 40 דקות פלוס מינוס, מי ידע שבעגבניות מקופסה יש כל-כך הרבה נוזלים?).

  [Reply]

  מאת העטלף המעופף בתאריך ינואר 14th, 2007 21:23:

  אה, שכחתי, http://www.leonidas.co.il/">המלצה חמה מאוד.

  [Reply]

• 3 עידו // 14 ינואר, 2007 בשעה 18:04

  שלום,
  אנחנו מכירים מנענע ג’אז,
  אם את עוברת לשוקולד מריר-מה שבאמת יותר שווה,
  אז תרשי לי להמליץ ככה-שוקולד תעשייתי תנסי את
  cote d’or הצרפתי באחוזים הגבוהים,וגם את המריר של springli השויצרי. הבלגים כידוע טובים , ובארץ למקס ברנר יש דברים טובים מאד.והשוקולטיירים הקטנים בפריז יש אחד מדהים,אני אנסה למצוא את השם בבית.
  עידו

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 14th, 2007 20:36:

  הי עידו, מה שלומך?  נחמד שאתה קורא כאן.
  באיזה סוג של חנות מוצאים את cote d’or  ו-springli? אף פעם לא ראיתי אותם בשום חנות.

  [Reply]

• 4 ברק // 14 ינואר, 2007 בשעה 23:16

  יקירתי,
  מבלי דעת את ממשיכה לגרום עוול לשוקולד, למרות ההתקדמות המסוימת שלך במודעות השוקולדית.

  חשוב להפנים: שוקולד טוב הוא ל-ע-ו-ל-ם לא יהיה מוצר נלווה"שיילך טוב עם X", אפילו לא עם וויסקי הנעשה בידי מלאכי שרת.
  שוקולד טוב זקוק למלוא תשומת הלב מאיתנו בדיוק כמו וויסקי טוב.

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 15th, 2007 0:46:

  כמו שאני לא פיוריסטית אפילו בענייני וויסקי שאני כל כך אוהבת, כך אני לא פיוריסטית בענייני שוקולד. אני יכולה לתת לו את מלוא תשומת הלב ואני יכולה לשלב אותו עם דברים אחרים, וזה לא עוול (ובשקט בשקט אני אלחש לך שאני עדיין אוהבת שוקולד פרה חלב).  
  במקום להוקיע אותי על ביצוע מעשים מגונים בשוקולד, אני מציעה לך להשיג את השוקולד האהוב עליך, לשלוף את הלפרוייג cask strength מתיבת ההפתעות (נשאר משהו בכלל?) ולהתעלף מכמה שהשילוב מוצלח.

  [Reply]

• 5 drinking // 14 ינואר, 2007 בשעה 23:40

  פוסט מעניין מאוד. מה הייתה דעתך על הדלוויני ועל הלאפרויג קווטר קאסק?

  לגבי השוקולדים, מצד אחד נשמע לי מעניין השילוב של המתוק-מריר של השוקולד עם הכבוליות וחריפות הויסקי, אבל מצד שני אני שואל את עצמי האם השילוב בין שני חוויות טעם שונות ובעלות עוצמה לא קצת ’מסנוורות’ את החושים?

  וברוח דומה – כתבה מהתקופה האחרונה על טעימות שמפניה ושוקולד
  http://www.israelwines.co.il/Articles/Article.asp?CategoryID=43&ArticleID=2096 Target=_BLANK class=msg>http://www.israelwines.co.il/Articles/Article.asp?CategoryID=43&ArticleID=2096>

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 15th, 2007 1:03:

  לא הדלוויני ולא הלפרוייג זכו לטעימה מעמיקה של ממש, גם בגלל שהיה המון המון וויסקי ואלו היו הסטנדרטיים יותר (צריך חתיכת מבחר מרשים כדי שאלה יהיו סטנדרטיים, אה? ) וגם בגלל שזה היה יותר בקטע חברתי מאשר טעימה מסודרת. למען האמת, עוררתי זעזוע רציני בחדר וכמה התקפי לב כשערבבתי את הלפרוייג עם ליקר דולי’ס וגלידת שוקולד בראוניס של בן אנד ג’ריס על תקן קינוח משודרג (אגב פיוריסטיות והתייחסות רצינית לוויסקי מהתגובה של ברק למעלה).
   
  השילוב של שוקולד כזה עם וויסקי מעושן (את הכבול לא כל כך תרגיש בשילוב הזה, נראה לי) הוא אכן מציף חושים. זה לא ליום-יום, אבל אני ממליצה לכל אחד להסתנוור ככה פעם בכמה זמן.

  [Reply]

• 6 drinking // 15 ינואר, 2007 בשעה 2:09

  Well said!

  [Reply]

• 7 עידו // 15 ינואר, 2007 בשעה 21:28

  טוב,לא ציינתי את שמות החברות הבלגיות הידועות כי הנחתי שאת מכירה-כמו ליידי גודיבה ולאונידס,לליידי גודייבה יש אם אינני טועה חנות בכיכר המדינה בתל אביב.
  בפריז ידועים-maison du chocolat ,lenotre,christian constant .ועוד. לגבי מה ששאלת-מדובר כאמור בשוקולד תעשייתי ואפשר למצוא בארץ במעדניות למיניהן.
  עידו

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 17th, 2007 12:10:

  טוב, מסתבר שגם שוקולד זה עולם שלם, בדיוק כמו וויסקי…  נראה לי שאני אתחיל לפקוח עיניים ולאתר טבלאות שוקולד נסתרות במעדניות.

  [Reply]

• 8 דניאל // 16 ינואר, 2007 בשעה 18:51

  והשאלה העיקרית – איך מקבלים הזמנה לארוחה כזאת ??? (אמסור ת.ז. שם ואפילו קורות חיים בשמחה )
  אתמול טעמתי את הלפרויג cask strength והיה נפלא – טעם כבול חזק וטעים.

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 17th, 2007 12:07:

  
  הלפרוייג Cask Strength… טוב, זה ממש כמו לנגוס בקרש מהמדורה או ללקק חבית.

  [Reply]

• 9 Soothsaer // 17 ינואר, 2007 בשעה 13:22

  

  בהמשך למלומדים מלמעלה, קצת תוספות..

  ללאונידס הבלגי יש כבר 2 סניפים בארץ – אחת ברמה"ש והשני חדש בי-ם.
  יttp://http://www.leonidas.co.il Target=_BLANK class=msg>http://www.leonidas.co.il>

  שוקולד מפורסם ומעולה לא פחות הוא דסקלידס (שהוא בן דודו של לאונידס) יש גם סניפים בת"א והרצליה.
  http://www.daskalides.co.il Target=_BLANK class=msg>http://www.daskalides.co.il>

  אם אינני טועה, הסניף של ליידי גודייבה בכיכר המדינה כבר נסגר

  spruengli השויצרי הוא בעיקר בית קפה ושוקולטייריה קטנה בבנהופשטראסה בציריך (ובעוד ערים בשוויץ).
  מבחינת ההפצה העולמית והמוצרים המסחריים – לינדט ושפרינגלי הן חברה אחת (Lindt & Sprüngli). אפשר למצא כמעט בכל סופר את המוצרים של לינדט…

  וצריך כמובן לשבח את המוצרים הישראליים: שוקולטייר מעולה בצפון (קריית טבעון) בשם מישי. מומלץ!

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 19th, 2007 13:57:

  תודה על התוספות.
   
  על ליאונידס שמעתי מחברים שהתלהבו, ואת דסקלידס אני לא אוהבת. לא בגלל איכות השוקולד, אלא בגלל שהשירות שם תמיד מאוד לא נעים. המוכרות שיצא לי להתקל בהן לא סימפטיות על גבול האנטיפתיות, חסרות סבלנות, לפעמים אפילו גסות רוח. הייתי שם כמה וכמה פעמים כך שזה לא נראה לי מקרי. חבל.

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 22nd, 2007 14:47:

   הנה, רק דיברתי ומסתבר שליאונידס פותחים סניף בתל אביב. איפה? נכון, באבן גבירול מול כיכר רבין, שני מטר מקרדינל, 20 מטר מדסקלידס ו-100 מטר מ"שוקולד". נראה לי שמאה המספרים הראשונים של אבן גבירול הופכים לאט לאט לממלכת השוקלייטרים.

  [Reply]

  מאת Soothsayer בתאריך ינואר 22nd, 2007 18:00:

  

  קרוב לבית
  אפשר ללכת ברגל במקום לנסוע לרמה"ש.

  אני רק מקווה שהם ישמרו על אותה רמת שירות.
  הבנות ברמה"ש ממש נחמדות ומסבירות פנים, וזה בהחלט תורם לחווית הקנייה.

  אגב, מזמן קראתי איפשהו על איזה מאסטר דיסטילר שהמליץ על הדרך הטובה להנות מוויסקי (ובכלל). הוא דיבר שם על שילוב של קפה מעולה (פולי קפה מאיזה חור באפריקה או משהו כזה), סיגר קובני משובח, שוקולד מריר איכותי וכמובן סינגל מאלט
  לא זוכר את סדר הפעולות, אבל נדמה לי שהוא המליץ על לגימה מהקפה, ביס מהשוקולד, קצת עשן מתקתק ואז לגימה מהוויסקי…

  צריך לנסות מתישהו..

  [Reply]

  מאת Soothsayer בתאריך ינואר 22nd, 2007 18:06:

  

  האא, שכחתי.
  החמצת חנות נוספת של שוקולד באבן גבירול: "ולנטינו" הבלגי (ליד אלחריזי…)
  http://www.valentinochocolatier.com Target=_BLANK class=msg>http://www.valentinochocolatier.com>

  בקרוב אטעם גם את הפרלינים שלהם

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 24th, 2007 19:39:

  וואלה, נדמה לי שזכורה לי איזו חנות שוקולד ליד אלחריזי… העניין ייבדק מקרוב בקרוב.

  [Reply]

  מאת דניאל בתאריך ינואר 24th, 2007 19:22:

  עוד חנות שוקולדים נפתחת גם מאתיים מטר צפונה, ליד אילנ’ס (באזור שם).
  בקיצור, ממש שדרת השוקולד … הייתי מעדיף יותר פאבים מתחת לבית

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ינואר 24th, 2007 19:42:

   ליד אילנ’ס? לא ראיתי. במקום מה? מה היה שם קודם ונסגר?
  גם אני לא הייתי מתנגדת לכמה פאבים נורמליים בסביבה (אתה כותב "יותר" כאילו שיש שם בסביבה אפילו אחד ראוי ). כתבתי על זה קצת בפוסט "רפרטואר הבלוגים המוגבל שלי": http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=10595&blogcode=5176597http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=10595&blogcode=5176597">http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=10595&blogcode=5176597>
   

  [Reply]

  מאת דניאל בתאריך ינואר 29th, 2007 21:33:

  אוקיי, קודם כל אני אציין שאני עצל מכדי להכנס לרכב וללכת לפאבים שאינם במרחק הליכה.
  יש באזור את
  ג’ונסון – לא משהו, בעיקר צעירים. רק אם מחפש משהו שמח ואידיוטי
  ג’ון דו – סבבה של מקום, אם כי קצת שיקי וסטיילסטי.
  הכוסית – נכון שיש המון צעירים, אבל יש לו קסם של פעם. יש גם מטבח נורמלי.
  השופטים – גם קסם של פעם, אבל בלי צעירים.
  שיילוק – בלאה, לא אוהב.
  סילון – מקום חמוד בהחלט, שכונתי סבבה כזה.
  הלנה – מקום גדול, עם כל מה שמשתמע מכך.
  ולבסוף, קצת יותר רחוק, בפינת שינקין-קינג גורג’ יש את הבלום-בר, פאב הופעות מגניב עם מבחר קוקטיילים נאה.
  נ.ב. לאף אחד מהמקומות לעיל אין מבחר משקאות כמו נורמה ג’ין, אבל יש מבחר סביר. מחירים זה בערך אותו דבר בכולם.
  בקשר לברמנים – בכוסית סבבה, בעיקר כי זה בר קטנצי’ק, ובג’ונסון נותנים אחלה יחס.

  היה שם חנות משחקי-מחשב, אם כי הבנתי שיכול להיות שזה נכתב בהומור… עקב המגמה…

  [Reply]

  מאת דניאל בתאריך ינואר 29th, 2007 21:34:

  מתוך סקרנות, מה זה ראוי?
  לבונטין זה חמוד, אבל ממש לא פאב מדהים בעיניי (גם לבונטין 7 וגם הפאב שצמוד אליו)

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך פברואר 3rd, 2007 19:51:

  ג’ונסון – לא מכירה.
  ג’ון דו – איכס. בפעם היחידה ואחרונה שהייתי שם היתה שם אוירה של פיק אפ לילדים, ברמנים שנעים בין אדישות, אנטיפטיות והתנשאות (על מה בדיוק? לא ברור) והכנת טוסטים בתוך הבר שהזכירו לי תחנה של האגודה למען החייל.
  הכוסית – גינס עם ראש נמוך מדי (אצבע אחת במקרה הטוב) וברמן מיזנטרופ (וגאה בזה).
  השופטים – עתיק מדי ומדכא.
  שיילוק – לא מכירה.
  סילון – אכן שכונתי וסבבה, אבל בשעות מסויימות מתמלא שם כל כך שאי אפשר לזוז או לנשום, וענני העשן הכבדים (האיוורור לא עומד בעומס) לא עוזרים.
  הלנה – לא מכירה. תן לי לראות שאני מבינה – הם סגרו והפכו את הגינה הקטנה שהיתה בין התיאטרון לבין היכל התרבות לבר?? או שאני מפספסת משהו לגבי המיקום?
  בלום-בר – לא מכירה, אבל בכל מקרה זה כבר לא עונה על הקריטריון של "במרחק הליכה" מבחינתי. (:
   
  מה זה "ראוי"? אהבתי לאללה את מישמיש ובטי פורד, ויש עוד כמה באיזור הזה שהם נחמדים. הלבונטין שאני אוהבת הוא זה שבמספר 11, נדמה לי. ואף אחד מהם לא בסביבה. אוף. כנראה שאין מנוס – צריך להצטייד בקורקינט.

  [Reply]

  מאת דניאל בתאריך פברואר 7th, 2007 23:16:

  ברמן מיזנטרופ בכוסית – הגדרה טובה, אבל יש לו כלבה ענקית שקוראים לה גינס, שמפצה על כל חיסרונותיו הוא.
  הלנה – בדיוק, במקום קפולסקי, יש פאב. גדול והומה אדם- אולי ריק היום עקב השיפוצים בהבימה.
  בלום-בר שווה ביקור גם אם זה רחוק… באמת באמת.

  לבונטין 11 זה המקום עם הקירות הכתומים /ורודים, שני חללים שבאחד מהם יש באר גדול ושולחנות קטנים צמודים לקיר ? מקום חמוד.
  מוזר שאת מזכירה את מישמיש, בעיניי המקום אולי קצת (מאוד) אליטסטי/בורגני, אבל אני יושב בו בכיף. משום מה אף אחת/ד אחר לא היה שותף לדעתי ותמיד יצאתי עם זנב מקופל בין הרגלים.

  פעם רציתי לפתוח בלוגברים כזה (ששש.. לא לגנוב את הרעיון) ולפרסם חוויות כל פעם מבר אחר. לא יצא לפועל כי אני מחוק מדי מכדי לכתוב שאני חוזר, ועצל/שוכח למחרת.

  [Reply]

• 10 kinks // 1 פברואר, 2007 בשעה 18:28

  שוקולד הו שוקולד.
  שוקולד זה תחביב נושן שלי וידוע, עוד לפני וויסקי, ותמיד העדפתי את המריר על פני החלב. לדעתי, הטעם של החלב או החמאה הורסים את הטקסטורה של השוקולד בשוקולד חלב. אני בכלל לא רוצה לשוחח על לבן, מכיוון שזה לא שוקולד.
  אומנם הצרפתיים והשוויצרים עושים הכי הרבה רעש, אך השוקולדים הבלגיים האיכותיים ביותר. למעשה, יש גם שוקולד של 99%, וטעמתי אחד כזה, הוא מגיע בחפיסה של חמישים גרם ומומלץ לשתייה עם קפה. זה שוקולד מר ביותר, ששם כל מרור בכיס הקטן עם טקסטורה שמנונית וחמאתית, יש אנשים שמוצאים את זה מבחיל, אני מוצא את זה מאתגר ולא הכי טעים.

  יש גם שוקולדים איטלקיים טובים, טעמתי לא מזמן אחד כזה עם פולי קקאו מהקריביים ופשוט היה נפלא. לרוב מומלץ ללכת על הסקאלה שבין השבעים אחוזים לשמונים וחמישה אחוזים. כל מיני פרליניים עם ציפויים ומילויים זה נחמד, אך אני אוהב את השוקולד שלי לרוב מריר וגולמי שזה כמו סינגל מאלט טוב ללא עירבובים או הפרעות.

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך פברואר 3rd, 2007 19:46:

  שוקולד ה-99% נשמע כמו משהו שפיסה קטנטנה ממנו מלווה אותך בפה שבוע (ועוד לא החלטתי אם זה לחיוב או לשלילה…).
   
  די מדהים אותי לגלות לאט לאט כמה חובבי שוקולד (אמיתי, מר!) יש. לא היה לי מושג.  כנראה שרק לי יש הצתה מאוחרת.

  [Reply]

• 11 א.ט. // 5 פברואר, 2007 בשעה 6:58

  אין כמו שוקולד. המסחרי הכי טוב בעיני הוא לינדט 85
  ראי כאן: http://www.notes.co.il/eti/19255.asp Target=_BLANK class=msg>http://www.notes.co.il/eti/19255.asp>

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך פברואר 5th, 2007 12:32:

  נדמה לי שאת השוקולד הזה דוקא ראיתי פעם בחנות. אני אבדוק גם אותו מקרוב.

  [Reply]

• 12 Glenfarclas 12 קופץ לראש הרשימה // 5 אפריל, 2008 בשעה 11:30

  […] לא התלהבתי ממאלט חדש, בערך מאז ינואר, אז גיליתי את ה-Macallan 10 Cask Strength . איכשהו מצאתי את עצמי קצת משתעממת ממאלטים לא מדויקים […]

• 13 יגאל טבצ'ניק // 22 ספטמבר, 2009 בשעה 10:40

  היי!

  מצטער להקפיץ נושא דיי ישן, אבל אתמול הייתי באבן גבירול ועברתי ליד קרדינל – נזכרתי במאמר הזה ונכנסתי לקנות 2 כיכרות שוקולד כאלה.

  נסיתי בבית עם Laphroaig QC – פשוט חלום!

  [Reply]

  מאת Islay בתאריך ספטמבר 22nd, 2009 15:59:

  להפך, הכי כיף לשמוע אחרי המון זמן שמשהו שכתבתי פעם עדיין רלוונטי ומשמח מישהו.
  כיכרות השוקולד שמוכרים היום בקרדינל קצת שונות ממה שהיה כשכתבתי את זה – היום כבר אין סוגים שונים מפולי קקאו שונים, אלא סוג אחד שיש בו מיקס. עדיין טעים להפליא, אבל קצת פחות מיצירת המופת שזה היה פעם. הבנתי שמחירי חומרי הגלם עלו מאוד וזה כבר לא השתלם. חבל, אבל גם מה שיש הולך נפלא עם ויסקי מעושן.

  [Reply]

  מאת יגאל טבצ'ניק בתאריך ספטמבר 22nd, 2009 16:54:

  כן, המחיר היה מעט יקר – 28 ש"ח ל- 100 גרם.

  אבל ללא ספק – טעים מאוד. לבעלים של המקום, אלי טראב, יש גם סדרה של וידאוים ב- ynet, אחד האהובים עלי הוא מקפא מוס קפה עם וויסקי ותפוזים:

  [Reply]

• 14 על השולחן – כיבוד לטעימות ויסקי // 19 נובמבר, 2009 בשעה 21:32

  […] הולכים. אני מעדיפה את פרלין השוקולד מריר עם מלח גס של קרדינל. מצד אחד זה על תקן קינוח, מצד שני, השילוב המוזר מאוד […]

• 15 אסכולת הכורסא » טראפלס // 19 מרץ, 2011 בשעה 18:01

  […] 16, בפעם הבאה טאליסקר. לדעתי אי אפשר לפספס בקומבינציה של ויסקי עם שוקולד או שאר […]

השארת תגובה

שם

דוא"ל

אתר

עדכנו אותי על תגובות לפוסט זה באמצעות הדואר האלקטרוני.

Click to cancel reply