מזמן לא התלהבתי ממאלט חדש, בערך מאז ינואר, אז גיליתי את ה-Macallan 10 Cask Strength . איכשהו מצאתי את עצמי קצת משתעממת ממאלטים לא מדויקים או סתמיים, אפילו כאלה נחשבים שזכו לביקורות מהללות. שום דבר לא קלע לטעם שלי, שוב ושוב התבאסתי מעוד סימני שרי, עקבות עשן וכו'. חיפשתי מאלטים שורשיים, יבשים וישירים אבל מורכבים, משהו עם טוויסט.
אתמול בנורמה ג'ין הצקתי כהרגלי לברמן (אני פותחת שיחה ומבקשת המלצות כשאני מזהה אוסף אלכוהול מרשים וברמנים שמבינים משהו, ועל כך אמרו לי בשיא הרצינות בבר של Messa "את קשה, אני רואה" וכנראה איבדו אותי סופית כלקוחה) וביקשתי המלצה על וויסקי. אחרי כמה התחבטויות נשלף מהמדף Glenfarclas 12, שהבקבוק המכוער שלו קצת ביאס אותי בהתחלה אבל אל תסתכל בקנקן וגו'.
Glenfarclas 12 לא הבטיח יותר מדי באף. לא התעמקתי אבל הוא הזכיר לי עשרות אחרים. כשטעמתי הייתי קצת המומה – כמה שניות אחרי הלגימה מתפשטת פתאום מליחות מדהימה בפה שמתשתלבת נפלא עם המסביב המעט פירותי. לא מלח עם הרגשה של ים כמו בכמה Islay אהובים או וויסקי איים אחר, אלא מליחות עדינה של ממש, שנמוגה לאט בפיניש ארוך מאוד. זה היה כל כך מפתיע שהזמנתי עוד מנה מאותו הדבר.
Glenfarclas 12 זינק למקום גבוה ברשימת הפייבוריטים שלי. די בטוח שהוא לא לכל טעם, אבל למי שמוכן להרפתקאה קטנה ולא קונבנציונלית מחכה הפתעה נעימה ביותר.
נ.ב.
אתם מוזמנים לקרוא מה כתבתי על הבר של Messa בבלוג השלישי והחדש שלי (כן, אני יודעת, איזה הגזמה… ) שנקרא Veni, Vidi, Nárráví, בלוג של ביקורות על הופעות, מסעדות, ברים ושאר מקומות שאני הולכת אליהם, בלוג משלים ליאללה מי בא. אני זוממת להפוך אותו לבלוג קבוצתי ולדרדר לכתיבה כמה מהשותפים שלי לכל ההופעות, המסעדות וכל השאר שעדיין לא כותבים בשום מקום למרות שיש להם הרבה מה להגיד.
24 תגובות עד כה ↓
1 ערס פואטי // 2 נובמבר, 2007 בשעה 16:51
חוץ מנורמה ג’ין איפה עוד אפשר לדגום אותו?
ובמסה פעם ניהלתי דיאלוג קצר על איזה ויסקי להזמין עם הברמן, ובסופו של דבר קיבלתי את המלצתו (החמה!) ללכת על ג’וני בלאק.
[Reply]
מאת Islay בתאריך נובמבר 2nd, 2007 17:24:
איפה חוץ מנורמה ג’ין? שאלה טובה. אף פעם לא שמתי לב לוויסקי הזה קודם, אני אתחיל לחפש אותו בתפריטים של ברים ואם אמצא – אדווח.
ג’וני בלאק? המקום הזה הוא כזה בזבוז של בר, בחיי.
[Reply]
2 אור // 3 נובמבר, 2007 בשעה 4:03
לפני כמה חודשים הייתי בטעימה של גלנפרקלס.
אני אישית אהבתי את ה-17 וגרסת החוזק חבית (60%) ועל כל הטעימה כתבתי כאן.
כנראה שלעומת ה-17 ה-12 לא ממש התבלט. אולי שווה לטעום שוב.
[Reply]
מאת Islay בתאריך נובמבר 3rd, 2007 13:27:
אני לא כל כך מזדהה עם רשמי הטעימה שלך (עשן ושרי) ולא ברור לי איך אפשר לעבור על פני הוויסקי הזה בלי להתייחס לגוש המלח שיושב באמצע
, אבל מכיוון שהפעם שתיתי יותר מאשר טעמתי, אני אנסה שוב וכמובן אחפש גם את הזקנים יותר (למרות שהברמן התלהב דוקא מה-10).
[Reply]
3 יוחאי // 3 נובמבר, 2007 בשעה 9:52
גם בבראון יש מבחר לא רע של ויסקי. אבל אין על הנורמה ג’ין!
[Reply]
מאת Islay בתאריך נובמבר 3rd, 2007 13:44:
למען האמת, לא כל כך חיבבתי את הנורמה ג’ין קודם והביקור הזה היה סוג של תיקון. אולי זה קשור לחצר הנחמדה שלא ידעתי על קיומה, אולי זה קשור לעובדה שמאז שיש את החצר אסור לעשן בפנים (הידד!) חוץ מאשר על הבר (באסה), ואולי סתם היה לי מצב רוח טוב. זה גם היה נחמד במיוחד להיתקל כל כמה שולחנות באנשים יקרים כמו Almost30 וזוגתו, נויפלד והפיינשמקר ועוד אנשים טובים (ולא ייאמן, נטולי בלוג ובלתי ניתנים לקישור ).
זכור לי באמת שהבר של בראון היה מכובד יחסית, אנחנו צריכים לבדוק אותו שוב בהזדמנות.
[Reply]
4 ליאור // 3 נובמבר, 2007 בשעה 12:46
עכשיו אני יודע מה להזמין בפעם הבאה בנורמה.
זה שאסור לעשן בפנים זה פשוט מעולה, לא רק מבחינת המובן מאליו אלא גם מהבחינה שאפשר להתייחס יותר ברצינות לויסקי…
(אשכרה אוכפים את זה?)
[Reply]
מאת Islay בתאריך נובמבר 3rd, 2007 19:16:
שמע, "על הבר" זה פתרון עלוב, אבל בסה"כ זה שיפור משמעותי.לא יודעת אם אוכפים באופן פעיל, אבל אני לא ראיתי אף אחד עם סיגריה בפנים. מניחה שזה בעיקר בגלל שהחצר בחוץ מאוד נעימה ולאנשים אין בעיה לשבת שם. מענין מה יהיה בחורף.
[Reply]
5 סיגל // 6 נובמבר, 2007 בשעה 9:38
שלום!
אני זקוקה לעזרה!!! יש לי בקבוקי וויסקי ישנים סגורים
האם מישהו יודע אם יש מה לעשות איתם ואם יש מישהו שיהיה מעוניין לרכוש אותם
המון תודה
יום טוב
סיגל
[Reply]
מאת Islay בתאריך נובמבר 6th, 2007 12:03:
אם תתני רשימה של הוויסקי שיש לך, אפשר יהיה לגלות אם יש שם מציאות מיוחדות.
בדרך כלל, כשמגלים בקבוקים ישנים באיזה ארון של קרוב משפחה או משהו דומה, לא מדובר בבקבוקים מיוחדים אלא בדברים מאוד סטנדרטים (במקרה הטוב), ומכיוון שוויסקי לא מתיישן בבקבוק, אין ערך לגיל הבקבוקים והם שווים כמו בקבוק זהה שיצא השנה או אפילו פחות.
[Reply]
מאת עירא בתאריך נובמבר 8th, 2007 1:02:
לא תמיד מדויק. אני מוכן לשלם כסף על בקבוקים של סינגלים מאיילה שזוקקו מאצע שנות השבעים ואחורה, כשהליתות עדיין בוצע במקום. במיוחד קראתי שזה בלט בטעם של ארדבג, שמאז 1976 שינה את טעמו למה שדיאג’ו מספקים, ולא לטובה לפי ג’קסון.
[Reply]
מאת Islay בתאריך נובמבר 9th, 2007 2:03:
אתה יודע, איכשהו יש לי תחושה פנימית שזה לא סוג הבקבוקים שאנשים מוצאים ככה סתם בארון מאובק או בבוידעם ותוהים בבלוגי וויסקי איך להיפטר מהם.
[Reply]
6 Glenfarclas 17 וחויה מתקנת בנורמה ג'ין // 10 אפריל, 2008 בשעה 0:58
[…] מזמן לא הייתי בנורמה ג'ין. אוסף של חויות לא מוצלחות הרחיק אותי משם, קשה לשים את האצבע בדיוק על הסיבה. משהו בשירות נראה לי, בעיקר על הבר. יש שם איזו הרגשה שהבר הוא רק לחברים, ומי שלא חבר לא ממש מקבל שירות. אבל יש לי כמה חברים שאוהבים את המקום, אז מדי פעם אני מנסה שוב. הפעם הגעתי אחרי יום ארוך במיוחד, נחושה לגמרי לפרק איזה חתיכת פרה ולהרחיב את השכלת הגלנפארקלאס שלי, אחרי ההצלחה של הפעם שעברה. […]
7 בני קריגר // 24 דצמבר, 2008 בשעה 19:26
שלום וערב טוב וכו'.
שמח לבשר שהגלנפארקלאס 10 וה 105 כאן בארץ.
[Reply]
מאת Islay בתאריך דצמבר 24th, 2008 20:10:
וואו! אני סקרנית לאללה. איך הם? כבר טעמת?
(וטוב שהבקבוקים נראים הרבה יותר נורמלי מפעם…)
[Reply]
מאת Islay בתאריך דצמבר 24th, 2008 20:11:
אגב, קלאסי להשתמש בתיבת המסרים משמאל להודעה משמחת כזאת, במקום בתגובות לפוסט ישן…
[Reply]
מאת בני קריגר בתאריך דצמבר 25th, 2008 6:44:
שוב עניין גלנפארקלאס:
קודם כל, אני פסול מלהביע דעה בעניין הטעם, מהסיבה שאני היבואן של הוויסקי.
בקבוקים מכוערים? אני די אהבתי את העניין שהם עדיין השתמשו בבקבוקים הישנים, ולא עברו למשהו חדש שנראה בסגנון ישן, כי זה מה שכולם עושים. אז ב 10 שנים (וגם ב 12, אבל אותו עדיין לא הבאתי), כבר עברו לבקבוקים חדשים (אם בארזים וכו'). ה 105 (Cask strength) עדיין בבקבוק הישן. זכרתי אותו מהטעימה במזקקה, כוויסקי עשיר יותר מהשאר, עם 60% אלכוהול שלא ממש מרגישים יותר חזקים מוויסקי רגיל. אתמול נתתי טעימות לשלושה בעלי פאבים, שטענו שהוא מרגיש חזק מאוד. שתיתי רק מה 10 שנים אתמול, אבל אני מקורר, ומרגיש שאני מבזבז אותו כשקשה לי להרגיש את הטעמים כמו שצריך. זאת גם הסיבה שויתרתי על טעימה מה 105. עוד כמה ימים. אני חייב להיות סבלני.
[Reply]
מאת Islay בתאריך דצמבר 25th, 2008 11:18:
פסול? מה פתאום פסול? מה, יבוא שורף את בלוטות הטעם? גילוי נאות זה למעלה ממספיק…
למרבה הבושה, בגלל האריזה כמעט ויתרתי על הויסקי. כשהציעו לי אותו בנורמה הוא נראה לי ממש לא אטרקטיבי, בגלל האריזה הזו, ותראה מה הייתי מפספסת אם לא הייתי משתכנעת איכשהו בכל זאת. אז נכון שאל תסתכל בקנקן וכו', ונכון שהאריזות החדשות נראות כמו כל ויסקי אחר והרבה פחות ייחודיות, אבל בסך הכל זה דווקא שינוי חיובי בעיני…
[Reply]
8 בני קריגר // 25 דצמבר, 2008 בשעה 15:56
טוב, פסול זה קצת מוגזם, אבל מתאים לאדם קיצוני כמוני להשתמש בביטויים כאלה.
עניין הבקבוקים: הרשתי לעצמי להיעלב בשם בקבוקי גלנפארקלאס לדורותיהם. אבל כנראה שאת צודקת. כשמישהו רוצה סינגל מאלט איכותי, הוא יעדיף בקבוק בסגנון גלנמוראנג'י, ולא בסגנון וודקה חרבות.
[Reply]
9 טעימת ויסקי אמריקאי - עזבו אתכם מתירס, יש שיפון // 3 ינואר, 2009 בשעה 15:27
[…] הפח של Glenfarclas 105 שעמדה שם על איזה מדף (נו, בני, אתה רואה? רק כתבת שהם הגיעו לארץ ושנתת לשלושה אנשים לטעום, ויומיים אחר כך […]
10 tom127 // 4 ינואר, 2009 בשעה 19:24
בני אתה תותח!![ומקצוען אמיתי]… קודם הבאת לנו את הבלהייבן המצויינת,ועכשיו… אני זוכר אותך ממעברות ומדצמביר[כתבתי עליך בפוסט שלי אבל שכחתי איך קוראים לך :oops:]אני מאד מעריך את העובדה שאתה טורח אישית לבוא לאירועים הנ"ל ולמזוג את הבירה אישית.
מאד משמח אותי שיש יבוא של גלנפרקלס לארץ.יש לי את ה8 שנים[זה לא זה]ומאד מסקרנים אותי ה10 ובמיוחד ה105[וכל מה שקשור לחוזק חבית :mrgreen:].מה יהיה מחיר המדף שלהם?
אגב ISLAY צודקת-האריזות מזעזעות 8O,אבל אני לא מסתכל על הקנקן-אני שותה אותו
[Reply]
מאת בני קריגר בתאריך ינואר 9th, 2009 11:03:
תודה, אני מנסה להיות שם כשהבירה נמזגת. בעניין הויסקי: עדיין אין הפצה מסודרת, ולכן אני לא בטוח בקשר למחירי המדף אם וכשיהיו בחנויות. זה תחום שהוא חדש לי, ואני עדיין לא בטוח מה הכיוון.
[Reply]
11 tom127 // 10 ינואר, 2009 בשעה 7:34
בכל אופן,אני מאחל לך הצלחה
[Reply]
12 מלחמת הגלנפארקלאס הגדולה // 29 דצמבר, 2013 בשעה 21:05
[…] את גלנפארקלאס 12 כבר היללתי מספיק, ותמיד אני שולחת אנשים לנורמה ג'ין בבטחון מלא שיהיה שם בקבוק, ולאחרונה גיליתי שכבר אין. על המדף נמצאים רק גלנפארקלאס 10, 17 ו-105. ובכלל ניסו שם לגרום לי להאמין שהזיתי את ה-12 ומעולם לא היה כזה. מזל שיש לי ראיות. נתתי הזדמנות לגלנפארקלאס 10 והוא כל כך עצבן אותי שהייתי חייבת לבדוק שוב גם את ה-105 ואת ה-17, ובקיצור, לא הספקתי למצמץ ויצאה מזה השוואת גלנפארקלאס זועמת. למה זועמת? כי עד שמצאתי וויסקי שממש מרגש אותי, זה ממש מעצבן אותי כששאר הביטויים של המותג כל כך רחוקים ממנו. זה כמו שילד עם פוטנציאל עצום ולא ממומש מעורר הרבה יותר אמוציות מילד עם יכולות ממוצעות. אתם יכולים, גלנפארקלאס, אז למה קיבלתם 40 בבוחן בתנ"ך?? […]
השארת תגובה