במהלך השהות שלי בסקוטלנד כתבתי מדי פעם חוויות בפורום יין ואלכוהול בתפוז. אלו העיקריות:
7/10/03
אתמול הגעתי לקמפבלטאון, אחרי כמה ימים חביבים ביותר באדינבורו. למרבה הבושה, במשך הימים באדינבורו נמנעתי בתוקף מכל האטרקציות התיירותיות (כולל הטירה המפורסמת – וכל בוקר שאל אותי בעל ה-B&B בן ה-76 אם כבר הייתי בטירה… אגב, הוא היה חייל שיכור בפלשתינה ב-1946) ובמקום זה ישבתי בפאבים ושתיתי וויסקי או ישבתי במועדוני ג'אז ושתיתי וויסקי או ביקרתי בחנויות וויסקי ושתיתי וויסקי (כן, יש בחנויות וויסקי טעימות…).
7/10/03
טעמתי המון סוגי וויסקי חדשים, תוך התמקדות ב-Islay, כמובן. מכיוון שהזכרון שלי מזעזע, רשמתי את כל השמות והשנים. הרשימה – בהזדמנות (בפוסט החזרה שלי לארץ סיפרתי ששדדו את התיק שלי יחד עם הפנקס שהכיל את רשימות הוויסקי ששתיתי בסקוטלנד, כך שההבטחה מעולם לא מומשה (: ).
הגעתי כאמור לקמפבלטאון אחרי נסיעה של יותר משש שעות (חוצה סקוטלנד, פחות או יותר) והתייצבתי הבוקר כמו ילדה טובה במזקקת ספרינגבנק. קיבלתי סיור אישי מפרנק מק'הארדי, מנהל המזקקה, הכרתי את כל העובדים, ומחר אני מתחילה לעבוד. התמזל מזלי ולאחרונה התחילו לעבוד בספרינגבנק על וויסקי חדש שייוצר במבנה נוסף לא רחוק משם, כך שבגלל שיש הרבה עבודה כל תהליכי הייצור מתבצעים כרגע במקביל (במקום תהליך אחד שמתחלף כל חודשיים בערך במחזור ייצור רגיל) ואני אספיק להתנסות בהכל.
14/10/03
כמה עובדות קריטיות פחות או יותר על סקוטים ואלכוהול שהדהימו אותי ביותר מאז שהגעתי לכאן: הידעתם, למשל, שסקוטים לא שותים וויסקי?? בכל פאב שישבתי בו (וכאמור, זה בערך כל מה שעשיתי פה מאז שהגעתי… ) הייתי היחידה ששותה וויסקי.
אז מה שותים הסקוטים עם תרבות הפאבים המפותחת שלהם? המבוגרים יותר שותים בירה (רק בהירות, אגב), והצעירים? מזמינים אלכופופס כאילו אין מחר. בקרדי בריזר נשפך כמו מים. ה"רציניים" שותים וודקה רדבול. אף אחד לא יודע בכלל מה הטעם של וויסקי. דיברתי עם כמה ברמנים על זה, והם אמרו שרק המבוגרים ממש עוד שותים וויסקי לפעמים, וגם אז מדובר בבלנדד. את הסינגל מאלט על המדפים הם מוכרים בעיקר לתיירים אמריקאים או גרמנים. אחד הברמנים הסביר שזה גם בגלל המחיר – למה לצעירים לקנות כוס וויסקי ב-2.70 פאונד כשהם יכולים לקנות כוס וודקה ב-2.20 פאונד(ובדרך כלל בפחות)? בכל אופן, בכל המקומות שראיתי הוודקה רדבול הוא תמיד עם סמירנוף (וגם הוודקה עם הקולה, הספרייט או מיץ התפוזים ). ועוד דבר, המון צעירים מזמינים פה שנדי בלי למצמץ בכלל…
בפעם האחרונה שהייתי בבריטניה המידות היו 25 מ"ל למנה של אלכוהול. היום קשה למצוא מקום שמגיש פחות מ-35 מ"ל. המחירים, לעומת זאת, לא עלו בהרבה. בטח לא ביחס ישר לכמות. צריך לאמץ את שיטת התמחור הידידותית שלהם גם בארץ. חוץ מזה כולם מעשנים כמו קטרים בכל זמן ובכל מקום. ישבתם פעם במקדונלדס (ככה זה, בפאבים שהייתי בהם אין אוכל חוץ מבוטנים אז רצים לחטוף משהו שמנוני ומהיר ברחוב ליד ורצים חזרה לפאב לעוד סיבוב של משהו בן 25 מ-Islay) שמריח כמו מועדון אפלולי ואפוף עשן? זה לא הולך טוב הטבעות בצל, באמת…
17/10/03
שכחתי עוד עובדה משעשעת: אף אחד מעובדי המזקה לא שותה וויסקי. כמה אמרו לי שזה פשוט חזק להם מדי… הסנדלר הולך יחף.
5/11/03
אז עם כל הבקבוקים מסביב, מה קניתי בינתיים? אני פחדנית ולא מתכוונת להביא יותר מדי בקבוקים. כרגע זה עומד על לגבולין 12 שנה Cask Strength, לגבולין 1986 Pedro Ximenez, וספרינגבנק 15. ועוד כמה הפתעות שהן לא בדיוק בקבוקים. כמו למשל משהו שקיבלתי ב-Bruichladdich – קיבלתי שם סיור פרטי (ועל הביקורים במזקקות ב-Islay אני בטח אכתוב בנפרד מתישהו) שבסופו, אחרי סיבוב טעימות רחב במיוחד (בואו נגיד שאני נאלצתי להגיד שזה יותר מדי והם המשיכו להציע…) קיבלתי את הבקבוק של ה-Buichladdich 1970, כי כבר לא נשאר בו הרבה, ככה הם אמרו. נכון שבאמת לא נשאר הרבה – בערך מנה – אבל בכל זאת, פאקינג 125 פאונד לבקבוק! ויש עוד כל מיני הפתעות.
(מגוון הודעות מתאריכים שונים, אז אין קישור)
תגובה אחת עד כה ↓
1 tom127 // 22 אפריל, 2008 בשעה 0:05
גם אני רוצה לעבור התלמדות בספרינגבנק…
את לא יודעת כמה אני מקנא בך…
הגשמת אחד מהחלומות שלי…
[Reply]
השארת תגובה