Whiskology ויסקי בלוג

יהודה הלוי 58 – קצת, מעט, טיפה

26 באוגוסט, 2010 מאת Islay‏ · 6 תגובות

אם השלם גדול מסכום חלקיו, אז נהניתי או לא? זו שאלה מסובכת. גם ככה אני מקפצת כל היום בעבודה מהפרטים הקטנים אל התמונה הכוללת ובחזרה, אז למה לא להמשיך בזה גם בלילה. סימנתי לי כבר לפני כמה שבועות לקפוץ ליהודה הלוי 58, מקום יחסית חדש שכמה אנשים כבר אמרו עליו דברים טובים. כשעמדתי מול מספר 58 חשבתי בהתחלה שטעיתי – המקום נראה כמו בית קפה, שולחנות בחוץ והכל, אבל לא, זה המקום, וזה בר, או פאב, או יותר נכון גסטרופאב, כמו שהם קוראים לו.

הברמנים חביבים להפליא, הבקבוקים על הקיר מנצנצים, מבחר הוויסקי משכנע למדי, רשימת המנות בכתב יד על הלוח נראית מזמינה, המוזיקה חביבה ובעיקר לא מפריעה, התאורה נעימה ולא חשוך שם והעיקר – לא מעשנים בפנים. על פניו, הכל נראה מבטיח. בפועל, המנות שנשמעו מבטיחות (סלק עם גבינת עזים, תאנים עם גבינה כחולה) התגלו כלא כל כך מוצלחות, והמחירים שנראו מבטיחים התגלו כמייצגים מנות די מזעריות בגודלן, וכאמור, לא מספיק טעימות כדי שהביס יהיה מעלף והמחיר לא רלוונטי, כמו שמצליח לפעמים במקומות אחרים. זה היה פחות בולט לולא השלט הבולט "גסטרופאב" שמרמז שהאוכל אמור להיות מרכזי במקום הזה. בהעדר תפריט אלכוהול (יש בכתובים רק יין ובירה), צריך לברר אצל הברמן את המחיר של כל דבר בנפרד, מה שקצת מעיק. מהמעט ששאלתי, התרשמתי שגם תמחור האלכוהול טיפה גבוה, למשל: ג'ין הנדריקס 48 ש"ח, וויסקי סמוקהד 62 ש"ח. מצד שני, יש להם שם כמה דברים מעניינים ולא לגמרי סטנדרטים על הבר, למשל בגזרת הברבנים (Baker's 7 לדוגמה). השירות, שהיה מאוד סימפטי, היה קצת מבולבל: הגיעו מנות שלא הוזמנו (ובסוף לא חוייבו), חוייבו מנות שלא הוזמנו ולא הגיעו, בקיצור, קצת בלאגן. ריח הסיגריות נודד מדי פעם פנימה דרך הדלתות הפתוחות הגדולות.

אני מסתכלת אחורה על מה שכתבתי ורואה שהשתמשתי המון במלים "קצת", "מעט", "טיפה", ונראה לי שזה שורש העניין – כל הדברים הם רק טיפה מעצבנים, קצת בעיתיים, מעט מעיקים. שום דבר לא מספיק דרמטי כדי לחבל באווירה הכללית, אבל גם אין כמעט שום דבר שאפשר להגדיר אותו כמוצלח לגמרי. מצד שני, המקום יחסית חדש, אז אולי כדאי לתת לו לרוץ עוד קצת ולנסות שוב. מצד שלישי, המקום מלא, כלומר הוא כבר רץ בתפקוד תקין.

אז מה בשורה התחתונה? מקום נחמד. כאמור, השלם גדול מסכום חלקיו. נראה לי שאם באים לדרינק, מצטיידים בחברה נעימה ומדלגים על האוכל, זה יכול להפוך למקום קבוע.

נושאים: לשתות בתל אביב

6 תגובות עד כה ↓

  • 1 יוחאי // 26 אוגוסט, 2010 בשעה 12:48

    גם אני התרשמתי באופן דומה – מנות האוכל קטנות וממש לא מצדיקות את המחיר.
    כשיהיה פחות חם, יהיה נחמד להעביר שם אחר הצהריים עם דרינק ולהשקיף על הרחוב.

    [Reply]

    מאת Islay בתאריך אוגוסט 30th, 2010 12:58:

    אני רואה את זה כהזמנה. :)

    [Reply]

  • 2 גדי // 29 אוגוסט, 2010 בשעה 23:25

    מחירים גבוהים, מקום סביר. נחמד לגוון אך לא יותר.

    [Reply]

  • 3 עכברוש העיר // 29 אוגוסט, 2010 בשעה 23:43

    נשמע שכן כדאי לקפוץ לבדוק את המקום

    [Reply]

    מאת Islay בתאריך אוגוסט 30th, 2010 12:59:

    בהחלט, לא אמרתי שלא. סך הכל היה שם נחמד, זה רק כל הדברים הקטנים האלה…

    [Reply]

  • 4 Lily // 26 ספטמבר, 2010 בשעה 13:55

    אני חושב שכמו לכל מקום יש חבלי לידה. המקום פתוח 3 חודשים בסך הכל… המקום לא הכי זול אבל בטח שלא יקר ולגבי האוירה – יש מלא. בהחלט הבר הקבוע שלי!! תגיעו.

    [Reply]

השארת תגובה


:mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?: