Whiskology ויסקי בלוג

וויסקי – איך לבחור את הצעד הבא בלי להמר ולהצטער

5 ביולי, 2006 מאת Islay‏ · תגובה אחת

כל חובב וויסקי מגיע בשלב כלשהו לצומת דרכים. זה יכול לקרות בתחילת הדרך, כשחובב הוויסקי המתחיל מואס בבקבוק הגלנפידיך 10 שנים שקיבל במתנה מהדוד שבא לביקור מחו"ל, או כשהבוגר הטרי של קורס ברמנים מואס בבקבוק ה-Islay-Whatever-העיקר-שיהיה-עם-הרבה-עשן-ותצא-גבר שפמפמו לו בקורס שהוא חייב לאהוב. זה יכול לקרות בעיצומה של הדרך, כשחובב הוויסקי בוהה בארון המשקאות שלו ומחפש חידוש, או עומד בדיוטי פרי ונשבע שלמרות האהבה הגדולה, הוא לא קונה עוד פעם Balvenie Double Wood. מה הלאה? הם שואלים את עצמם. מגוון האפשרויות עצום, ולרובנו תג המחיר הגבוה לא מאפשר להמר ולהסתכן באכזבה.

עד היום עמדו לרשותנו כמה שיטות אפשריות לאיתור וויסקי חדש שיהיה לטעמנו.

1. הימור עיוור. מתוך הנחה שאין דבר כזה סינגל מאלט רע, לוקחים את הבקבוק הכי יפה/ השם הכי מסובך להגייה/ המחיר הכי מתאים/ הוויסקי שהוזכר בפורום לאחרונה (אה, זה הוזכר בהקשר של דלק מטוסים? לא נורא, בפעם הבאה…) ומקווים לטוב.

2. שיטת "חבר שלי אמר שזה מעולה". לא אכביר מלים, רק אציין שזו הדרך בה חובבי Auchentoshan מוצאים את עצמם עם בקבוק Laphroaig cask strength.

3. שיטת האיזורים: שיטת הסיווג המקובלת ביותר. היא נותנת כיוון טוב אבל כללי ביותר. כולם יודעים להגיד ש-Islay זה יותר מעושן, Lowland זה יותר קליל, Speyside זה יותר פירותי. אבל מי שיקנה על בסיס ההגדרות האלה Bruichladdich מ-Islay יתאכזב לגלות שאין בו טיפת עשן, והידיעה שבאופן כללי וויסקי מ-Speyside הוא יותר פירותי לא עוזרת כשעומדים מול בקבוקים מעשרות המזקקות שב-Speyside ומנסים לבחור. גם חלוקה קפדנית יותר, שמחלקת את סקוטלנד ל-10 איזורים ואת איזור Speyside ל-10 תתי-איזורים, יוצרת קשרים לא בהכרח קיימים בין סוגי וויסקי שונים על בסיס גיאוגרפי.

4. שיטות נוספות המבוססות על מיון מקורות המים למזקקה, סוג האדמה ונתונים נוספים. שיטות אלה אינן רלוונטיות לחובבי וויסקי סטנדרטיים.

5. שיטת "אבל מייקל ג'קסון נתן לזה ציון 9.5". אם מצאתם מבקר וויסקי ידוע שטעמו דומה לשלכם, הליכה בעקבות הציונים שלו יכולה להוביל למסע וויסקי חצי עיוור, מענג במיוחד ויקר מאוד. אבל ציון זה עניין של טעם ומבקרי וויסקי מעדיפים בד"כ וויסקי מורכב וכבד, כך שחובבי וויסקי קליל יותר או פירותי עשויים למצוא את הוויסקי האהוב עליהם ודומיו במקומות נמוכים ביותר ברשימת הציונים.

6. שיטת "תביא לי משהו דומה ל…". עקרונית, הכוונה נכונה. אם אהבתם וויסקי מסויים ואתם רוצים להתרחב הלאה, דרך מצויינת היא לחפש משהו דומה אבל מעט שונה. הבעיה היא שוויסקי יכול להיות דומה לוויסקי אחר או שונה ממנו במספר רב של פרמטרים. כך, כשמבקשים "תביא לי משהו דומה ל-Bowmore Darkest" אפשר לקבל באותה מידה Lagavulin (בגלל העישון) או גלנמורנג'י שרי פיניש (בגלל השרי הדומיננטי).

הפרמטרים השונים מביאים אותנו לשיטה יחסית חדשה שמציעה אלטרנטיבה די מתוחכמת לשיטת הסיווג הגיאוגרפית ולשיטות אחרות. ד"ר David Wishart פיתח שיטה הממפה וויסקי ע"פ 12 פרמטרים של טעם וארומה. 12 הפרמטרים הם: Body (Light-Heavy), Sweetness (Dry-Sweet), Smoky (Peaty), Medicinal (Salty), Feinty (Sulphury), Honey (Vanilla), Spicy (Woody), Winey (Sherry), Nutty (Oaky-Creamy), Malty (Cerealy), Fruity (Estery) and Floral (Herbal).

לאחר סקירת המותג העיקרי מכל אחת מהמזקקות הפעילות כיום בסקוטלנד, יצר 10 קטגוריות של צירופי טעמים מייצגים והחל למיין וויסקי לפי השתייכותו לקטגוריה. לדוגמה, קטגוריה A מורכבת מהמאפיינים הבאים: Full-Bodied, Medium-Sweet, Pronounced Sherry with Fruity, Spicy, Malty Notes and Nutty, Smoky Hints (או בעברית: גוף מלא, מתיקות בינונית, שרי בולט, סימנים קלים של פירותיות, תבלינים ולתת (מאלט), ורמיזות של אגוזיות ועישון). לקטגוריה הזו משוייכים, לדוגמה, סוגי הוויסקי הבאים (מדובר במותג העיקרי מכל מזקקה, בדרך כלל מהשנים הצעירות יותר, בין 10 ל-15 שנים לכל היותר וללא פינישים מיוחדים): Balmenach, Dailuaine, Dalmore, Glendronach, Macallan, Mortlach, Royal Lochnagar. לפי השיטה הזו, אם אתם אוהבים מקאלן 10/12 שנים, תאהבו גם רויאל לוכנאגר או דאלמור 12 שנה.

אם אתם אוהבים וויסקי מקטגוריה A ורוצים לגוון במשהו דומה אך עם הרבה פחות שרי וגוף מעט קל יותר, תוכלו לחפש בקטגוריה H וויסקי מתאים: Medium-Bodied, Medium-Sweet, with Smoky, Fruity, Spicy Notes and Floral, Nutty Hints (או בעברית: גוף בינוני, מתיקות בינונית, סימנים קלים של עישון, פירותיות ותבלינים ורמזים של אגוזיות ועשביות). לקטגוריה הזו משתייכים סוגי הוויסקי הבאים: Balblair, Craigellachie, Glen Garioch, Glenmorangie, Oban, Old Pulteney, Strathmill, Tamnavulin, Teaninch. לפי השיטה הזו, אם רציתם לגוון מהמקאלן והרויאל לוכנאגר, גלנמורנג'י או אובן יהוו קפיצה לא גדולה מדי אך מעניינת מהוויסקי שאתם כבר מכירים.

השיטה מפורטת בספר Whisky Classified, כולל שיוך סוגי וויסקי שונים לקטגוריות השונות. באתר המלווה את הספר אפשר למצוא פרטים על שיטת הסיווג הזו (וגם קצת סטטיסטיקות והסברים על הסיווג), כולל פירוט של 10 הקטגוריות השונות ודוגמאות לסוגי וויסקי מתאימים. אפשר להוריד גם גירסת בטא של תוכנת הסיווג Whisky Analyst המכילה את כל הנתונים נכון למהדורת 2006, ולהרחיב את מאגר הסיווגים ע"י הוספת וויסקי שאתם טועמים למאגר הנתונים.

נושאים: טעימת וויסקי

תגובה אחת עד כה ↓

  • 1 מייקל ג’קסון מת בטרם עת – כמה מלים אודותיו // 2 ינואר, 2010 בשעה 22:35

    […] ידוע, או שמתחברים לטעם שלו או שלא, וכפי שכתבתי בפוסט "וויסקי – איך לבחור את הצעד הבא בלי להמר ולהצטער", אם מצאתם מבקר וויסקי ידוע שטעמו דומה לשלכם, הליכה […]

השארת תגובה


:mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?: