וודקה ת'יאו ופנטזיית העוגה

מזמן הפסקתי להתייחס לאלכוהול בכובד ראש. פיוריסטית וויסקי הפסקתי להיות לפני שנים, כשחזרתי מההתלמדות במזקקה בסקוטלנד – כשנמצאים קרוב לביזנס, כשרואים שמזקקה קסומה היא בסופו של דבר בסך הכל מפעל ייצור, כשרואים את האריזות והתוויות זרוקים בערימות על הרצפה, מאבדים את התמימות וזה בהחלט לטובה. אלכוהול הוא, בסופו של דבר, הנאה קולינרית או סתם כיף, ובשנים האחרונות נכנסו אצלי לקטגוריה הקולינרית הרבה ג'ין, טקילה, קוקטיילים, תזקיקי ענבים ויין, ולקטגוריית הכיף נכנסו, ובכן, כל אלה וגם השאר. ג'ין וטוניק בפסאז', מאגנרס סיידר במנזר, דוליז מהדיוטי פרי, קמפרי אצל סבתא, ולשאלת ה'צ'ייסר עלי, מה תרצי' אני עונה ב-90% מהמקרים 'וודקה'. לכל דבר יש את המקום והטיימינג שלו.

אבל גם בעולם המאוד לא פיוריסטי שלי יש דברים שלא יעברו. למשל, עם וודקה ואן גוך והנגזרות שלה אף פעם לא הסתדרתי. אני נתקלת בה בעיקר בחתונות ובמסיבות של העבודה, ואפילו שם כשצ'ייסר שלא חושבים עליו יותר מדי יכול לגמרי לעבוד, הסינתטיות, המתיקות המוגזמת ואיזה מין טעם לוואי מוזר הפכו אותה לאופציה לא סבירה. לכן הופתעתי מת'יאו, האחות הקטנה, הטיפה יותר זולה וההרבה יותר מקושקשת של ואן גוך, שנקלעתי לטעימה שלה לא מזמן. לא הכל פה עובד, מן הסתם, אבל החלק שכן – מפתיע.

 ת'יאו קלאסית – מחירי הוודקות הבסיסיות עלו להחריד מאז הרפורמה במס. ת'יאו מתומחרת איפשהו באמצע בין הפשוטות לפרימיום וונאבי, סביב ה-100 וקצת, אבל היא דומה מאוד לאבסולוט/סמירנוף/סטולי שמתומחרות נמוך ממנה. ומכיוון שזוברובקה מנצחת בקטגוריה הזאת מאז ומתמיד, ומכיוון שאפשר למצוא וודקות טובות מאוד בהפרש מחירים שהולך וקטן (סביב 80 ש"ח נוספים לוויברובה סינגל אסטייט או בלוודיר), אני לא מוצאת סיבה טובה לבחור דווקא בה.

 ת'יאו תפוח אדום – הפייבוריט שלי בסדרה הזאת. בניגוד למצופה, לא מתוק מדי, גם יחסית לליקרי תפוחים אחרים (כי ת'יאו היא לא באמת וודקה אלא ליקר לכל דבר, מכיוון שמוסיפים לה סוכר ותמציות טעם). זה לא דומה לתפוח אדום, אבל היי, זה כמו לצפות שלארטיק תפוח או למיץ תפוחים מקופסה יהיה טעם של תפוח. זה טעים, מתוק מאוד אבל לא מוגזם, ולגמרי עובד על תקן קינוח/שוט/מרכיב לקוקטייל.

 ת'יאו עוגה – אוף, ליקר עוגה זה רעיון אדיר. אין לתאר כמה בא לי שיהיה ליקר עוגה טוב שאפשר יהיה לחסל בבינג' מטורף ביחד עם, ובכן, עוגה. כשזה יקרה אני כנראה לא אצא מהבית יותר לעולם. בקיצור, איך התחשק לי שזה יהיה מוצלח. אבל זה לא.

  ת'יאו מסטיק – אבל גם ליקר בזוקה זה רעיון אדיר. וזה דווקא אחד ממש כיפי. מתוק רצח, כן, אבל זה כל העניין בבזוקה, לא? בכלל, נדמה לי שכשהם לא מנסים שם בואן גוך/ת'יאו לחקות טעמים טבעיים אלא הולכים ישר להארדקור סינטתי, זה עובד.

 ת'יאו ג'בוטיקבה – הזכיר לי את כל מה שאני לא אוהבת בואן גוך.  כאמור, אני מעדיפה אותם כשהם לא מנסים לחקות טעמים טבעיים.

שורה תחתונה: ת'יאו תפוח אדום כיפי לאללה. אני חושבת שבקיץ הוא לגמרי יככב אצלי, קפוא עם סודה. בכלל, תפוחים תופסים מקום מכובד אצלי בזמן האחרון. פותחת קלבדוס חדש, אולי יהיו לי כמה מלים עליו בקרוב.