לא מזמן שוב מצאתי את עצמי מתקשרת למוקד השירות של יס, במטרה להעיר את מי שנוחר שם עם הראש על מכשיר הוידאו שמשדר את TCM. כן, ככה אני מדמיינת את זה. אם הסרטים מ-1950, אין סיבה שמכשיר השידור יהיה חדש בהרבה. עוד פעם התרגום יצא מסנכרון, ואני צופה בלורן באקול אומרת לבוגארט "So you do get up, I was beginning to think you worked in bed like Marcel Proust" כשהתרגום מספר לי שבדיוק עכשיו אלביס עושה כיף באקפולקו. מפה לשם, הבחורה האדיבה ביס הציעה לי חודש התנסות חינם בערוץ הטיולים, איזה מין ערוץ שכולו גלויה מתמשכת עם קריינות מפוקפקת, ויש לי חשד שהוא הרבה היותר אפקטיבי במצב תודעה אלטרנטיבי, אם להיות עדינה.
כרגיל, ניצלתי את ההזדמנות כדי לדוג איזה משבצת שידור שמוקדשת לסקוטלנד, ואחת במיוחד תפסה את תשומת הלב שלי: Scotland, the edge of the land. התיאור הבטיח מסע ממעוף הציפור לאורך קו החוף של סקוטלנד, כשהפרק הראשון מתחיל בקפיצה מגלזגו דרך אראן לקמפבלטאון, אל צוקי קינטייר ועד Inverary – איזור שיש לי אליו רגשות חמים במיוחד. בטח צפויים לי נופים של שמיים כחולים עם ענני נוצה, קילומטרים של הרים מוריקים, טירות אבן ואגמים,קו חוף פראי ומסולע ואוקיינוס כחול, חשבתי לעצמי. משהו כמו התמונה שמופיעה בראש העמוד הראשי של הבלוג, או הנופים ברקע הנסיעה של רובי קולטריין מלונדון לגלזגו בדרכים צדדיות (ידעתם שבאתר של יס יש סדרות טלויזיה שלמות לצפייה און ליין? גם אני לא). לבהות בנופים כאלה חצי שעה – מה רע?
כן, התמונה החיננית הזאת מתוך הסרט היא קישור. הכניסה על אחריותכם.
ההתחלה נראתה סבירה. אמנם לא היו שם שמיים כחולים אלא אפורים והכל טבל בערפל סטייל כלבם של בני בסקרוויל, אבל פה ושם ביצבצה איזה טירה, קצת מרחבי שדות ירוקים וקוי חוף פראיים. הייתי צריכה לדעת כבר כשהתחילו צלילי החליל צד שמשהו רע עומד לקרות. בכלל, לסרטוני "גלויה מ…" או "מסע ממעוף הציפור" מהסוג הזה יש מוזיקה אופיינית כמעט כמו שלפורנו מהסבנטיז יש מוזיקה אופיינית, והיא כוללת חליל צד, לפעמים אפילו חליל פאן, קצת כלי מיתר (לפעמים אפילו נבל!), אורגנית עם שניים-שלושה מקצבים ותחושה כללית של אניגמה פוגשים את סלון המסאג' השוודי של רוחמה (+מניקור). כשהתחילו לזרום תמונות מדכאות של מספנות נטושות על נהר הקלייד, תחנות כוח, רציפים נרקבים לתוך הים, בסיסי נשק גרעיני וצוללות טבועות עם מאות הרוגים בדרך לצוקי קינטייר ושאר זוועות, הבנתי שזה לא הולך להשתפר. זאת אומרת, זה לא כל כך התוכן ולא הצילומים, שיכלו לשרת כנראה סרט תיעודי עם קצת יותר בשר. זה השילוב שלהם עם מוזיקת הרקע העלק-מרגיעה והקול המונוטוני שהוא המקבילה הקריינית למוזיקת מעליות, שיוצר דיסוננס לא כל כך נסבל. טוב, נו, די. תלחצו. אתם צריכים לחוות את זה לבד.
בכל זאת מצאתי נקודת אור קטנה בחצי השעה ההזויה הזו – 50 שניות שלמות הוקדשו לקמפבלטאון אהובתי, מתוכן 10 שניות של אקסטרים לונג שוט על תחת של דייג. זה איפשהו בדקה ה-17, לא להחמיץ. בשבוע הבא ישדרו את הפרק על Islay. מקווה שהרעלת סוכר וקקאו מערימה של בראוניז שוקולד פאדג' זה היי מספיק לצליחה בכבוד של הפרק הבא.
10 תגובות עד כה ↓
1 B. Goren // 24 יוני, 2009 בשעה 20:17
יקירתי, הגעתי למסקנה שאת לא כותבת מספיק. דרך אגב: שנים ארוכות חלפו מאז שקראתי לאחרונה את ארתור קונן דויל.
[Reply]
מאת Islay בתאריך יוני 25th, 2009 11:18:
אתה צודק, אבל אני משתדלת לפצות כאן מפעם לפעם…
גם אצלי עברו שנים -הערפל בכלבם של בני בסקרוויל הוא זכרון מפחיד במיוחד מהילדות
[Reply]
2 עירא // 20 יולי, 2009 בשעה 18:24
יש גם סדרה מצוינת של הבב"ס שנקראת פשוט COAST ומקיפה כל פעם קטע אחר של 400-1000 ק"מ מחוף האיים הבריטיים, אני טוען בתוקף שסקוטלנד הכי יפה.
ברור לך, אני מתאר לי, שיש עוד כמה המלצות שאפשר לצרף פה, כמו את הסיבוב הסקוטי המופלא של בילי קונולי…
[Reply]
3 ניר ימיני // 13 ספטמבר, 2009 בשעה 1:17
הייתי באירלנד והיה מדהים. הבנתי שגם סקוטלנד מהממת ושלווה ועכשיו אני כבר לא בטוח
[Reply]
מאת עירא בתאריך ספטמבר 13th, 2009 5:43:
לדעתי מהממת יותר ושלווה יותר מאירלנד, תלוי בנקודת המבט…
[Reply]
מאת Islay בתאריך ספטמבר 13th, 2009 12:19:
ניר ימיני היקר,
נא לא להטריד את הבלוג שלי בתגובות סתמיות מקושטות בקישורי SEO (שהוסרו). יש דרכים הגונות יותר ומעיקות פחות להשיג קישורים.
בברכה וגו'.
[Reply]
מאת עירא בתאריך ספטמבר 13th, 2009 12:42:
לא לנבוח על המגיבים, זה גרוע ל־Audience optimisation
[Reply]
מאת Islay בתאריך ספטמבר 13th, 2009 12:55:
דווקא למגיבים שלי אני מאוד נחמדה, אני פשוט לא אוהבת את התגובות העלק רלוונטיות, עם מילות מפתח על תקן שם משתמש כדי להשיג קישור ממילה רלוונטית. זה מעצבן.
[Reply]
מאת ניר ימיני בתאריך ספטמבר 29th, 2009 1:14:
גם אם באמת הייתי באירלנד, ונהניתי, ואני מתכוון לחזור לשם, תחשיבי את התגובה שלי כספאם? לא לגיטימי לקבל קישור אחרי שהגבת באופן רלוונטי?
אולי תרצי שאשלח לך כמה תמונות של צוקי מוהר?
אני חייב לציין שיש מספר לא קטן של פורומים שאני מגיב בהם באופן קבוע ומעולם לא הוסר לי קישור בסיומה של תגובה רלוונטית. אני ממליץ לך לבדוק את הבלוגים של אמיר דותן, גידי ויגו, כל החתיכים אצלי וכו'
[Reply]
מאת Islay בתאריך ספטמבר 29th, 2009 1:55:
אתה חותם במילת קידום במקום בשם שלך. לא מכירה דרך יותר ברורה להודיע "אין לי שום עניין בתוכן ובאכסניה הספציפית, המצאתי משפט יחסית רלוונטי כדי שלא ימחקו אותי ואני לא מתכוון לחזור".
במקומך הייתי נמנעת מלהזכיר בגאווה את התגובות שלא נמחקו במקומות אחרים – לא קשה לראות שאצל אמיר דותן, למשל, התגובות שלך הן היחידות שלא נענות (כלומר הוא מזהה מה אתה עושה, אבל בוחר מסיבותיו שלו לא למחוק את התגובה או הקישור). שלא לדבר על כך שאתה מגיב אצלו על אותו פוסט כאילו אתה שני אנשים שונים, כל אחד עם קישור לאתר אחר. בחייך, לפחות תשמור על פרופיל נמוך ואל תמנה את כל המקומות שאתה "עובד" בהם.
וכן, אני אשמח לתמונות של צוקי מוהר – אני אמנם מעדיפה את סקוטלנד אבל נהנית לראות גם פינות אחרות בסביבות האי הבריטי.
[Reply]
השארת תגובה