Whiskology - ויסקי בלוג

Whiskology ויסקי בלוג

כל מה שאפשר לעשות עם פיירבול ועוד קצת

9 באפריל, 2011 מאת Islay · 12 תגובות

אני יודעת, זה היה רעיון שלי. אני המצאתי, אני ארגנתי, אני הזמנתי, אני חשבתי שיש פה "בשר". אני חשבתי שאפשר יהיה להוציא מפצצת הסוכר הזאת דברים מעניינים. אז צדקתי. (: בסופו של דבר, היה אפילו עוד הרבה יותר מעולה ממה שקיוויתי. נפגשנו ערב אחד, כמה וכמה אנשים יצירתיים עם טאץ' לאלכוהול, סביב שולחן מלא ברכיבים ואינסטרומנטים וכמובן כמה וכמה בקבוקי פיירבול, ליקר הקינמון המדובר שהתניע את הרעיון. חיסלנו בקבוקי פיירבול שלמים בניסוי וטעיה, התחלנו קוקטייל בכיוון אחד ומצאנו את עצמנו בקצה אחר לגמרי והרגשנו מאוד הרפתקנים. בין השאר, יצאו לנו כמה דברים איומים שהזכירו לנו את הקוקטייל המסורתי שסוגר כל שנה את סדר פסח. אתם יודעים, הקוקטייל הזה שכולל את כל הנוזלים שנשארו על השולחן כולל יינות שונים, מיץ של קומפוט, ציר של גפילטע וכל מה שבהישג יד, שכל מיקסולוג שמכבד את עצמו היה מכין בגיל 10 לקראת סוף הסדר ומגיש לבן-דוד התמים שלא חושד בכלום. גם יצאו לנו לא מעט דברים מצוינים, מפתיעים וטעימים.

אחרי הקדמה כזאת מפוארת אני לא יכולה להגיד "ובלי הקדמות מיותרות" וגו', אז עם הקדמות, נעבור לעניינים עצמם.

פרט למשלוח הפיירבול הראשוני קבלנו מכספי משקאות עוד חיזוק נדיב לערב. ניסיתי למצוא בפורטפוליו שלהם דברים בכיוון המר/חמצמץ, בשביל לתת קצת קונטרה לפיירבול. בסופו של דבר קבלנו סוודקה ציטרון, קלמנטין ורספברי, ליקר S-cape תפוח חמוץ, ליקר אוטובאן1 רימונים, וויסקי BlackFace (שהפתיע אותנו מאוד ואכתוב עליו בנפרד). וכמובן עוד פיירבול.

על השולחן היו גם צינזאנו ביאנקו ואקסטרה דריי, ג'ין ביפיטר, בחרובקה, פרנה ברנקה, קמפרי, פסטיס, וודקה רוסקי סטנדרט גולד, אבסינת' 60%, וויסקי קילבאגן, ליקר סברה, דרמבוי, בירה רד אייל מתובלת בציפורן, קינמון והל תוצרת בית של תומר, אוסף ליקרים תוצרת בית של אסף כולל ליקר תאנים, ליקר הדרים ומרווה (שזכיתי לקבל במתנה- תודה אסף! (: ) ועוד ועוד.

בגזרת התוספים היו על השולחן מרווה, טימין, טרגון, קומקוואט (תפוז סיני), מנדרינות, לימונים, פלפל חריף, פלפל ירוק, קיווי, רימון, תפוחי סמיט, ג'ינג'ר טרי, חלב, שמנת, שוקולד מריר לינדט 70%, סחלב, גרבר תפוחים, מקלות קינמון, טבסקו, סויה, רכז רימונים, סוכריות קישוט לעוגה, ממרח מרשמלו, דבש, סודה, שוופס אשכולית אדומה, קפה פילטר, תה ירוק… אתם כבר מבינים את התמונה. ניסינו כמעט את כל הרכיבים בעשרות קומבינציות. אני לא הולכת לפרט הכל, רק כמה מהפסגות העיקריות, אבל היה ממש כיף לנסות.

רגע לפני - חומרים לקוקטיילים

נתחיל מאחד הפייבוריטים שלי בערב הזה. חיברנו את כל ההדרים שמצאנו מסביב, הוספנו אבסינת' ופלפלים וקיבלנו קוקטייל מאוד מרענן, עם מרירות קמפרי מודגשת וצריבת קינמון קלה של הפיירבול ברקע. אנחנו ערבבנו בכוס, אבל נראה לי שהקוקטייל היה מרוויח במרקם אם היינו מסננים אותו. עדיין יצא יפה להפליא, יופי של צבע. (:

פיירבול הדרים ופלפל

1 סוודקה קלמנטין

0.5 קמפרי

0.5 פיירבול

1.5 מיץ מנדרינות טרי (שחזרתי את הקוקטייל עם מיץ תפוזים טרי – יוצא קצת אחרת אבל גם מעולה)

1.5 כפיות אבסינת'

2 מקלות פלפל ירוק

עוד בכיוון החמצמץ/מריר/Fresh ועם חיזוק בגזרת הגינה (כי אני אוהבת מאוד קוקטיילים עם ירקות/פירות/עשבים בפנים):

פיירבול תפוחים

0.5 פיירבול

0.5 S-cape תפוח חמוץ

2 וודקה רוסקי סטנדרט

1 מיץ לימון סחוט

קוביות תפוח סמיט

סודה קרה

כמה טיפות סויה

התפוחים בתחתית, אחריהם כל הרכיבים האלכוהוליים, מערבבים וסוגרים בסודה קרה עד למעלה. כמה טיפות סויה מוסיפות עומק לקוקטייל. אגב, זו לא הפעם הראשונה שאני מוסיפה סויה לקוקטייל ומקבלת מבטים של ספקנות, אבל הנסיון שלי מראה שלסויה יש השפעה על קוקטיילים שדומה להשפעה של ביטרים כמו אנגוסטורה, וטעם הסויה עצמו, כזה שאתה מכירים מהסושי שלכם, לא מורגש. הכי טוב – תכינו בלי, ואז תוסיפו ותראו את ההבדל. ככה אנחנו עשינו, וגם הספקנים השתכנעו.

לקראת המפגש עשיתי כמה ניסויים עם עשבי תיבול. חשבתי על טימין, מרווה וטרגון וניסיתי כל מיני דברים, אבל רוב עשבי התיבול, כולל הדומיננטיים שביניהם, די הלכו לאיבוד ליד הפיירבול. הבאתי את הבעיה אל שולחן העירבוב המשותף ומצאנו פתרון כשחיזקנו את עשבי התיבול במשקאות בעלי טעם דומה:

פיירבול טרגון

0.25 פסטיס

1 פיירבול

0.5 מיץ לימון סחוט טרי

המון טרגון (וכשאני אומרת המון, אני מתכוונת ה-מ-ו-ן)

מקל פלפל ירוק

מועכים את הטרגון בכוס כדי למצות ממנו יותר טעם יחד עם הפיירבול, הפסטיס ומיץ הלימון, ומוסיפים את מקל הפלפל הירוק. יוצא קוקטייל חמוץ-מתוק עם טעם אניס מרענן וקצת שונה מהאניסים הפופולריים.

פיירבול מרווה

1.5 וויסקי קילבאגן (וויסקי אירי)

0.25 פיירבול

0.25 ליקר מרווה/הדרים תוצרת בית של אסף (לא פייר, אני יודעת, אתם לא יכולים לשחזר את זה (: )

המון מרווה

כמו הקוקטייל הקודם, גם כאן מועכים היטב את המרווה ומערבבים עם כל השאר. אולי אסף יגיח לכאן ויתרום לנו את המתכון לליקר המרווה המעולה שלו. בכלל, היו לנו כמה רכיבים מיוחדים מאוד תוצרת בית על השולחן, שתרמו לקוקטיילים מעניינים. למשל שילוב של וויסקי קילבאגן עם פיירבול וליקר תאנים תוצרת בית, או שילוב פיירבול ודרמבוי עם בירה רד אייל מתובלת בציפורן קינמון והל (זה שילוב שאני מאמינה שיעבוד עם כל בירה כהה ומרירה).

הפיירבול המתוק עובד מצוין בקוקטיילים מתוקים, זה מתבקש, אבל גם בכיוון הזה ניסינו להיות יצירתיים:

פיירבול תה ירוק

כוס גדולה של תה ירוק חזק וקר

0.5 פיירבול

1 כף דבש

קרח כתוש

אמנם זה יותר תה קר עם טוויסט מקוקטייל, אבל זה קייצי, מרענן וקליל, וטיפה נושך בגלל חריפות הקינמון של הפיירבול.

פסגת המתוקים במפגש היה ללא ספק הקוקטייל שהכי חיכיתי לו – סחלב פיירבול. אריאל קיבל מראש בקבוק פיירבול לניסויים והכין לנו גירסה על בסיס סחלב חם ועל בסיס סחלב קר. את הגרסה החמה כדאי להכין בכוס רחבה, למרות הכמות הלא גדולה. לא ניסינו, אבל נראה לי שזה היה יוצא יפה במיוחד בכוס מרגריטה:

פיירבול סחלב מרשמלו

2/3 סחלב חם

1/3 פיירבול (לא קפוא)

כפית ממרח מרשמלו

זו פצצת מתיקות עם נשיכה קטנה של חריפות מהקינמון של הפיירבול, אחלה קוקטייל לסוף ארוחה ותחליף קינוח.

בגרסה הקרה יש שכבות וגם משחק טמפרטורות. התמונה לא מייצגת מבחינת כמויות את הגירסה הסופית אבל מעבירה את הלוק הכללי, וזה כמובן יראה הכי טוב בכוס שוט.

פיירבול סחלב קפה

1/3 סחלב קר

1/3 פיירבול קפוא

1/3 קפה פילטר חם (יעבוד מן הסתם גם עם אספרסו) לא ממותק

מציפים לפי הסדר, שותים במכה. מתוק, מר, חריף, חם, קר. בקיצור, מעורר.

אז מה לסיכום? פיירבול התגלה כפרטנר מוצלח לקוקטיילים. יחסית לז'אנר נדמה לי שהוא טיפה פחות מתוק מליקרים דומים, וחריפות הקינמון יותר בולטת. את הבקבוק הראשון שלחו אלי לעבודה, וכמה אנשים שטעמו אותו שם אפילו חיבבו אותו נקי (אפילו שלא היה קר). הצלחנו לקחת אותו לכמה כיוונים מפתיעים בקוקטיילים, פעם כמרכיב דומיננטי ופעם כתיבול, ויש המון מה לעשות איתו. באופן כללי אני מחבבת אותו מאוד כשחקן במדף הקוקטיילים שלי, ואת קוקטייל הפיירבול הדרים ופלפל הספקתי לשחזר פעמיים מאז שהמצאנו אותו. במחיר 150 ש"ח הוא זול משמעותית מהמתחרה אפטרשוק, ובעיני יותר מוצלח ממנו.

המפגש עצמו היה מהנה להפליא והיה כיף לפגוש קורא או שניים של הבלוג שלא הכרתי קודם. מה שכן, גילינו שאנחנו (בסדר, אני! אני!) די חלשים בנושא ההגשה ואין ספק שהיינו מרוויחים מאיזה ברמן מקצועי שיודע לסלסל קליפות לימון ופלחי תפוז ושאר עניינים. או יותר נכון, מישהו שיש לו סבלנות לדברים האלה, כי לי אין. (: גם מצלמה טובה יותר לא היתה מזיקה. אבל בטעמים אני חושבת שאנחנו חזקים – אשמח אם תנסו את הקוקטיילים ותספרו איך יצא. מקווה לשחזר את ההצלחה עם עוד מפגשים כאלה בעתיד (וכן, גם אתם יכולים להיות שם בפעם הבאה (: ).

← 12 תגובותנושאים: קוקטיילים

Once you go Black

26 במרץ, 2011 מאת Islay · 2 תגובות

אני מתלבטת לגבי קוארבו בלאק כבר לא מעט זמן. יצא לי לנסות את הטקילה הזו כמה פעמים בשנה-שנתיים האחרונות, וקצת התקשיתי לשייך אותה למשבצת. או יותר נכון, המשבצת שלה ברורה לי, אבל לא הייתי בטוחה שזו משבצת שאני מחבבת. קוארבו בלאק היא עוד נסיון לשבור את פלח השוק המקובל של משקה. אתם יודעים, וויסקי שמשווק כמו וודקה, טקילה שמתנהגת כמו וויסקי (נדמה לי שאף אחד לא מנסה להיות טקילה). כולם מקנאים בפלחי השוק של המתחרים, זה רוצה להיות יותר פרימיום, ההוא רוצה לפנות יותר לצעירים ואחרים רוצים לתפוס יותר בברים. בהתאמה, קוארבו בלאק לא כל כך מרגישה כמו טקילה. האגבה מורגשת אבל היא לא הדבר הראשון ששמים לב אליו, אלא בעיקר מתיקות ועץ. המון מתיקות. זו טקילה די חלקה ומחממת, שנכנסת ממש בקלות לתפקיד הצ'ייסר מהזן הקצת יותר מתוחכם. לא כזה שיחליף צ'ייסר של וויסקי אירי שעובר דרכך כמו מים, אלא יותר למי שמעדיף צ'ייסר של ברבן, או סקוטש מהסוג הלא שטחי אבל גם לא מתוחכם מדי. היא עומדת יפה גם בתור דרינק בפני עצמו, אבל אם הייתי צריכה לבחור טקילה אנייחו אחת לשתות נקי ולאט, לא הייתי בוחרת בה. מצד שני, Once you go Patron, you never go back, אז אולי זה לא היא, זה אני, וקוארבו בלאק היא ללא ספק אחת הטקילות הקומוניקטיביות שטעמתי.

קוארבו בלאק

בסופו של דבר, נכנס עניין המחיר. במחיר סביב ה-200 ש"ח, לא שונה כל כך ממחיר של ג'ק דניאלס, למשל, או ווייט אנד מקיי 12, בושמילס 10 או אפילו ג'וני ווקר שחור רחמנא ליצלן, אני לא בטוחה שכדאי להעדיף דווקא את קוארבו בלאק. מצד שני, אם גם ככה אתם מחדשים כל פעם את המדף שלכם בנישת המשקה הנחמד והלא מחייב, זה יכול להיות גיוון טוב. Having said that, יש היום, שבת, מבצע שיימשך בערך עד 22:00 (עוד פעם אתרי קופונים) – קוארבו בלאק ב-105 ש"ח, במגוון חנויות בארץ. במחיר הזה זאת קנייה מצויינת בלי בכלל לחשוב פעמיים. תהנו.

← 2 תגובותנושאים: ענייני אלכוהול אחרים

ספרינגבנק בישראל – נראה לי שראיתי חמור לבן

16 במרץ, 2011 מאת Islay · 5 תגובות

כנראה שהמשיח הגיע, כי החל ממחר מתחילים למכור ספרינגבנק בארץ. בדיוטי פרי הוא נמצא כבר כמה חודשים ועכשיו כשהוא משווק כאן בצורה מסודרת, אני מקווה שנתחיל לראות את התווית השחורה עם ה-S גם בברים. גם רשמי טעימה יגיעו בהמשך, אבל היום אני בענייני נוסטלגיה.

אני מניחה שאין צורך להזכיר שוב את הקשר שלי לספרינגבנק (נו טוב, אתם תמיד יכולים לרענן את זכרונכם בעלילות היזע שלי מקמפבלטאון), לכן התרגשתי קלות מטעימת ספרינגבנק שהתקיימה אתמול ובמיוחד מהביקור של מנהל השיווק והמכירות של ספרינגבנק, Peter Currie. פיט לא היה בספרינגבנק ב-2003 אלא הגיע קצת אח"כ כך שלא הכרנו קודם, אבל זה לא הפריע לנו להעלות זכרונות כמעט משותפים מקמפבלטאון של לפני כמה שנים.

אז מה קורה בספרינגבנק? הרבה נשאר אותו הדבר והרבה השתנה. חלק גדול מהאנשים שעבדתי איתם עדיין שם, חלק עברו (ודווקא לגלנפארקלאס, מסתבר! (: ). אחד מהם, רמבו, הראשון שהזמין אותי להצטרף לפאב אחרי שעות העבודה, מת. חיפשתי תמונה שלו ומצאתי אחת מאחד מימי השישי בהם עבדתי ב-warehouse – זיקקנו כל השבוע, אספנו את הספיריט וביום שישי מילאנו את החביות וסימנו אותן, הובלנו ל-warehouse והרמנו את החביות לאכסון בקומות. אחד מגלגל את החבית אל המנוף (צריך הרבה תנופה), אחד שומר מהצד, אחד מתפעל את המכונה ואחד מחכה למעלה, במרווחים הצרים שבין מדפי האכסון, ומגלגל את החבית מהצד לאורך המדף הארוך עד הקצה, ולאט לאט המדף מתמלא. אז הנה הוא, עומד שם למעלה במרווח הצר.

ובנימה שמחה יותר, גאווין, שעבדתי איתו המון במשמרות לילה במאלט פלורס והוא איש נחמד ורציני להפליא, מונה בשנה שעברה למנהל המזקקה. פרנק מקהארדי, שהיה מנהל המזקקה בזמנו ודרכו הגעתי לספרינגבנק ממשיך לעבוד בינתיים לצד גאווין תחת טייטל חדש שנוצר לרגל החפיפה, Director of Production, עד שיפרוש לפנסיה מתישהו בשנים הקרובות וישאיר את העניינים לגאווין.

מאז שהייתי שם, ספרינגבנק ראו כי טוב והקימו Whisky School שפועל כמה פעמים בשנה ומארח למשך שבוע מבקרים שרוצים להתנסות מקרוב בתהליכי הייצור. ספרינגבנק מלתתים ומזקקים בתקופות נפרדות בשנה ולא במקביל, אבל בתקופת הפעלת בית הספר כל התהליכים מתרחשים במקביל והמבקרים זוכים להתנסות בהכל. גם כשאני הייתי שם הכל פעל במקביל, אבל לא לכבודי אלא לכבוד תחילת הפעילות במזקקת גלנגייל החדשה שרק הוקמה ע"י משפחת מיטשל ברחוב הסמוך, ונזקקה ללתת בהיעדר מאלט פלורס משלה.

אפשר לקרוא כאן חוויות של "תלמיד" מהשנה שעברה, ואם אתם רוצים אתם יכולים גם – כתבו מייל ל- whiskyschool@springbankwhisky.com כדי לבדוק מתי סיבוב הוויסקי סקול הבא. נראה לי שצפוי לנו עוד הרבה ספרינגבנק כאן החודש. אם אתם רואים אותו באיזה בר, נסו אותו – רוצה לשמוע את רשמי הטעימה שלכם אחרי שאני מדברת עליו כל כך הרבה שנים ואי אפשר היה להשיג. (:

← 5 תגובותנושאים: Campbeltown & Springbank · מזקקות