הרומן של טוני סופרנו עם גלנליווט

יש לי קטע לא ברור עם סדרות טלויזיה, כאלה שידוע מראש שיש להן פוטנציאל התמכרות: אני מעדיפה קודם לתת לאחרים להתמכר או לא להתמכר ולחזור לספר, ורק אז אני מנסה גם. כמו אלה שמכניסים את קצות האצבעות לבריכה כדי לבדוק את טמפרטורת המים, רק שאני עושה את זה עם קצות האצבעות של אחרים. עמוק באדמה, קרניבל, אבודים, דדווד וגם הסופרנוס. רק אחרי שחזרה משלחת שלמה ובישרה שיש מה לראות, הצטרפתי כדי לבדוק בעצמי, לפעמים רק כדי להחליט שזה לא בשבילי (עמוק באדמה דיכאה אותי יותר מדי, לדדווד פשוט לא התחברתי ואבודים ממש ממש איומה). בסופרנוס תמיד הצצתי פרק פה, פרק שם, לא תפס אותי, לא התאים לי. עבר זמן, יס התחילו עם כל הסדרה מחדש ואני החלטתי שזהו, אני מצטרפת מההתחלה כדי לראות על מה המהומה. בקיצור, התחילה התמכרות.

אבל פה זה לא טלויזיה אלא וויסקי, וכל זה כדי להגיד שהשתעשעתי קשות אי שם בעונה הרביעית לגלות שה"קבוע" של טוני הוא גלנליווט (The Glenlivet). לא הזכירו אף פעם איזה גלנליווט, אבל לפי הבקבוק אני מהמרת על 12 שנה. ולמרות שברור שהסיבה היחידה שטוני שותה גלנליווט היא התשלום השמן לפרסומת הסמויה, התחלתי לגלגל את הרעיון ביני לביני ולתהות על הקשר המוזר שבין טוני סופרנו לגלנליווט 12 שנה.

כדאי לציין שגלנליווט 12 שנה הוא בעיני, קודם כל, וויסקי פרחוני. המון המון פרחים באף ובפה, ולא נמאס לשאוף שאיפות עמוקות מתוך כוס הוויסקי. יחד עם הפרחים יש גם עקבות של ריח מתוק כזה, קצת דבשי, ואולי גם משהו לימוני. הלימוניות המרומזת מבצבצת פה ושם גם בטעם, ואפילו קצת קקאו. יש בוויסקי הזה סינכרוניזציה די יוצאת דופן בין האף לפה, מין what you see is what you get, ישיר, קו ישר שעובר בין החוץ לפנים. ועדיין, הוא מצליח להיות מורכב מספיק כדי לעניין. לא נתקלתי בהרבה כאלה – בדרך כלל הסינכרוניזציה היא סימן לוויסקי די שטוח, כשהזהות בין הריח לטעם היא בעצם מין פשטנות כללית שכזו (כאמור, לא בוויסקי הזה). יש לו גוף בינוני פלוס וסיומת ארוכה למדי.

אז מה הקשר בין גלנליווט 12 לטוני סופרנו? בעיני, מדובר בהפכים מוחלטים וחיבור מאוד מוזר. טוני סופרנו פרחוני? לא ממש. סינכרוניזציה בין החוץ לפנים רחוקה ממנו, הפוכה לדמות שלו שמצויה במאבק פנימי תמידי. הוא ההפך המוחלט מ-what you see is what you get. אין ספק שהוא מורכב מספיק כדי לעניין, אבל בדיוק מהסיבות ההפוכות. דוקא גוף בינוני פלוס וסיומת ארוכה יש לו, אבל לא נראה לי שזה קשר מספיק. אולי אפשר להגיד שהחיבה לגלנליווט 12 היא עוד זווית באישיות המורכבת שלו. בנסיון למרוד בהנחות המקובלות, חיברו אותו דוקא לוויסקי פרחוני עדין יחסית ולא למפלצת מעושנת מ-Islay או בכלל לבלנדד או לברבן, שעל פניו נראים הרבה יותר מתבקשים.

אז איזה וויסקי כן מתאים לאישיות המסוכסכת של טוני סופרנו?באיזה וויסקי הסתירות בין האף לפה קיצוניות אבל משלימות זו את זו לכדי וויסקי אחד מורכב ששווה יותר מסכום חלקיו? אני נזהרת לא להכניס "מאוזן" להגדרה, אולי מתאים פה יותר איזה וויסקי שלוקח אותך לסיבוב ברכבת הרים עם טעמים משתנים ומתחלפים. בכל מקרה, גוף בינוני עד כבד וסיומת ארוכה הם הכרח. אני צריכה לחשוב על זה עוד קצת, אולי יהיה לי איזה רעיון.